מאדאם כאילו

שוב הגיע יום רביעי. יום רביעי הראשון בחייה בלי דבי. טילי עמדה לבדה בחדר השקט, תוקעת שני מרפקים באדן החלון. אפה היה דבוק אל השמשה, צופה באין מפריע אל החצר הגדולה. אם דבי היתה כאן, היא היתה מנערת אותה מהחלון בנזיפה. ״די, טילי, למה את מציקה לעצמך? את נהנית לראות איך לכולם יש קרובי משפחה אוהבים ומחבקים, ורק לך אין?" אבל עכשיו דבי לא כאן. היא מבלה לה בנעימים בלונדון, אצל הדודים שלה, וטילי נשארה כאן לבד. אבל בעצם היא לא ממש לבד, גם לה יש מבקרת עכשיו. מבקרת מרחוק. נכון, היא לא הגיעה לכאן מעולם, אבל בכל יום רביעי היא שולחת לה חבילה עטופה. ועל החבילה כתובות שתי מילים משמחות מאד: עבור טילי.
חייה של טילי נשמעים עצובים למי שלא מכיר אותה, אבל טילי היא ילדה שמחה, יצירתית ומלאת רעיונות כרימון. היא אמנם יתומה, אין לה אפילו זכרונות להתגעגע אליהם, אך יש לה שתי אמהות. אחינועם מקרוב ונדיבה מרחוק. חלום חייה הוא לפגוש סוף סוף את הנדיבה האלמונית שאיתה היא מתכתבת מאז שרק למדה לכתוב, אך הנדיבה מעדיפה להישאר אלמונית. בין פנימיה לבית במושב פורח, נקרעת טילי מחברה שהיא כמו אחות, נוחתת לתוך מערכת חברתית מורכבת. נדיבה תמיד שם בשבילה,
מלווה אותה מרחוק.
'מאדאם כאילו' - עוד ספר מרתק מבית היוצר של הסופרת
לאה סמילנסקי, אח ל'חלום מעבר לים׳ ולאחיו הבוגרים. ספר לילדות שאוהבות לצלול לעולמות קסומים. לאהוב ולהתגעגע, לרחם ולסלוח. לקוות, להתאכזב לפעמים ולהמשיך לשמוח. ולצפות בקוצר רוח לספר הבא בסדרה.